איך נולד הבלוג?

כשסיימתי צבא ועבדתי כסטודנטית, חברה שלי ביקשה ממני המלצה לבושם. באותה תקופה השתמשתי בשלושה בשמים שונים ואת כולם אהבתי אהבת נפש. אז כדי לא לעשות לעצמי חיים קשים, כתבתי לה את שלושתם ותחת כל אחד מהם תיארתי מה יש בו שכל כך טוב, ולמה דווקא הוא עושה לי את זה.
כשפגשתי אותה אחרי כמה ימים ושאלתי אותה האם יצא לה לנסות את אחד מהם, היא אמרה: “את צוחקת עלי? הזמנתי כבר את שלושתם.” מסתבר שהתיאורים שלי עשו לה כזה חשק, שגם היא לא ידעה מה לבחור אז עשתה מה שכל בחורה טיפוסית היתה עושה – ופשוט רכשה את כולם.

זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי שכשאני ממליצה על משהו, לא מדלגים עליו. מתעכבים עליו. וכשאני מדברת בתשוקה על משהו, ההתלהבות הזו כנראה מדביקה אחרים.

בשנה האחרונה התחלתי לקבל יותר ויותר סמסים מאנשים שונים שמבקשים ממני המלצות. אחד רוצה מקום לטוס אליו, השני מחפש מסעדה שווה, והשלישי מנסה להגיע למלון הכי מגניב בסביבה.

אז החלטתי, שבמקום לתת את ההמלצות שלי לזוג אוזניים אחד בכל פעם – עדיף שפשוט ארכז אותן במקום שכל אחד יכול לראות. וכך נולדה ההחלטה ליצור את הבלוג הזה. פינה וירטואלית שמאפשרת לי להמליץ על דברים שאני אוהבת ולצעוק אותם החוצה.

חברה טובה שלי אמרה לי פעם שאני יכולה למכור גם קרח לאסקימואים. אבל אני לא אשת מכירות, ואין לי אינטרס לשווק מוצר. אני פשוט אוהבת לשתף אחרים בדברים שאהבתי ולהפיץ הלאה חוויות שעשו לי טוב.

בבלוג הזה לא אנסה למכור קרח לאסקימואים, אני פשוט אמליץ להם על התה הכי טעים בסביבה.

🙂

שלכם,

עינב.